פינת ההיסטוריה

ארגון מנהלי תחבורה (ע"ר) נוסד בשנת 1956, בשמו המקורי "ארגון מרכזי תחבורה במוסדות ציבוריים". לצפייה בחוברת בנושא היסטוריית הארגון לחצו כאן.
 

מקימי הארגון והוגי הרעיון היו קומץ אנשים ששירתו ברובם בצבא הבריטי בעת מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן במלחמת השחרור ואחריה בצה"ל. הם השתלבו במשק העבודה הציבורית בישראל בתחילת שנות החמישים במטרה לבנות את משק התחבורה ולשלבו במוסדות.
 

המפגשים של רכזי התחבורה נערכו באותם זמנים בעיקר במשרד הרישוי. הבירוקרטיה שלטה בתחום התחבורה ונוצרו קשיים רבים להעביר במבחן כלי רכב ישנים ומשומשים שהיו זמינים. כמו כן  נוצר הצורך לייבא כלי רכב מתאימים וליצור מערכת מתאימה לחלפים. כדי למנוע את התלות ביבואנים הוקמו מחסני חלפים בחלק ממוסדות הציבור ונוצרה מערכת גומלין להחלפת חלפים לרכב בין המוסדות.
 

בשנות השישים הגיעו חברי הארגון למסקנה כי יש צורך להפריד בין האנשים העוסקים בניהול תחבורה לשמה לבין האנשים העוסקים בחלק הטכני. אחת הסיבות להחלטה היתה משום שמספר כלי הרכב הלך וגדל משנה לשנה. בפני משרד התחבורה הועלה הרעיון ליצור גוף שיעסוק בחלק הטכני, המקצועי והבטיחותי, וכך נוצר למעשה התפקיד של קצין בטיחות בתעבורה. משרד התחבורה ערך קורסים להתמקצעות בתחום ואנשי הארגון היו לחלוצים שסיימו את הקורס והוסמכו כקציני הבטיחות הראשונים בישראל.
 

בשנת 1962 הארגון נרשם כעמותה, ושמו שונה לארגון מנהלי תחבורה בישראל - א.מ.ת.

 

לחצו כאן לצפייה בגלריית תמונות של אסיפות כלליות בעבר


עבור לתוכן העמוד